כך ישפיעו השינויים בחוקה על הטאקוונדו

תומר גנור

השינויים האחרונים עליהם הודיעה ההתאחדות הבינלאומית לטאקוונדו (WT) עשויים להשפיע לא מעט על התנהלות הקרבות.


על פי ההוראות שהתקבלו מה-WT, כל התחרויות יהיו חייבות להתקיים לפי החוקה החדשה החל מה-1 ביוני ועד אז רשאים מארגנים לבחור בינה לבין השיטה שהייתה נהוגה עד כה.

החל מה-1 ביוני צפויים הקרבות להיראות אחרת (צילום: גלעד קוולרצ'יק)


משמעות הדבר היא שאליפות ישראל לנוער וקדטים שתתקיים בשבוע הקרוב בימים שני ושלישי (11 ו-12 באפריל) בהיכל הספורט בגן נחום בראשון לציון תתנהל על פי השיטה הישנה.


יחד עם זאת, בתחרויות אחרות, דוגמת זו שהתקיימה בשבוע שעבר בספרד במסגרת סבב גביע העולם, כבר נעשה שימוש בחלק מהחוקים החדשים.


בהרצאה שהעביר רמי קליאוט, מנהל התחרויות בהתאחדות לטאקוונדו במהלך כנס המאמנים שהתקיים במכון וינגייט, ניתן דגש על החוקים החדשים ומשמעותם. החוקה החדשה, כפי שתורגמה על ידי קליאוט והשופט יוסי שרר, כוללת מספר שינויים עיקריים.

רמי קליאוט בהרצאה במכון וינגייט


השינוי הראשון הוא האופציה לחלק את התחרויות לקדטים על פי גובה בנוסף לקטגוריות על פי משקל. כך למשל הקטגוריה הנמוכה ביותר בקרב הבנים תהיה עד גובה של 1.48 מטר, כאשר משקלו של המתחרה לא יעלה על 45 ק"ג, והגבוהה ביותר מעל 1.80 מטר, כאשר משקלו של המתחרה לא יעלה על 80 ק"ג.


חלק מהמאמנים הביעו אי שביעות רצון מחלוקה זו, אולם יש לציין כי לא תהיה חובה לקיים את התחרויות על פי שיטה זו ומדובר באופציה בלבד. כאמור, לא ייעשה בה שימוש באליפות ישראל הקרובה.

בכל התחרויות, גם לבוגרים וגם לנוער וקדטים, התווספה האופציה של ההחלטה לגבי המנצח על פי שיטת הטוב משלושה סיבובים במקום השיטה שהייתה נהוגה עד כה, בה ניצח המתחרה אשר צבר את מספר הנקודות הרב ביותר בקרב כולו.


בשיטה החדשה במקום שלושה סיבובים בני שתי דקות, יתקיימו שלושה סיבובים בני דקה וחצי עם הפסקה בת דקה בין כל סיבוב, כאשר בסיום כל סיבוב ינצח המתחרה שצבר בו את מספר הנקודות הרב ביותר. אם אחד המתחרים ניצח בשני סיבובים הוא מוכרז כמנצח ולא יתקיים סיבוב שלישי.


כל סיבוב יכול להסתיים גם בתיקו ובמקרה של שוויון כללי בסיום הקרב – מצב בו כל אחד מהמתחרים ניצח בסיבוב אחד והשלישי מסתיים בשוויון - יוכרז המנצח על פי תוצאת הקרב בשלושת הסיבובים.

במקרה של שוויון בסיבובים המנצחים ייקבעו לפי עליונות (צילום: גלעד קוולרצ'יק)


בכל מקרה לא יתקיים סיבוב רביעי. במקרה שייווצר שוויון במספר הניצחונות בסיבובים ייקבע המנצח על פי הקריטריונים הבאים:


1. המתחרה שצבר את מספר הנקודות הרב ביותר בכל שלושת הסיבובים.

2. המתחרה שהשיג יותר נקודות בבעיטות סיבוביות בכל שלושת הסיבובים (השופטים מציינים במהלך הקרב את מספר הבעיטות הסיבוביות).

3. המתחרה שצבר את מספר הגאם-ג'ומים (עונשים) הנמוך יותר בקרב כולו.

4. החלטת שופטים על פי דומיננטיות של מתחרה בסיבוב השלישי בלבד. כלומר, מתחרה שתקף יותר יוכרז כמנצח ולא יתקיים סיבוב ניקוד זהב כפי שנעשה עד כה.


שינוי נוסף בחוקה קשור להכרזה על מנצח בהפרש נקודות. אם בשיטה הישנה קרב היה מופסק כאשר מתחרה שהשיג יתרון בן 20 נקודות הוכרז כמנצח, בשיטה החדשה מתחרה שישיג יתרון בן 12 נקודות בסיבוב יוכרז כמנצח באותו סיבוב.


שינוי מהותי נוסף קשור בענישה. עד כה מתחרה שצבר 10 גאם-ג'ומים בקרב היה נפסל אוטומטית ומפסיד. כעת, מתחרה שיצבור ארבעה גאם-ג'ומים בסיבוב יפסיד בו.


ההשפעה של החוק הזה הורגשה היטב כבר בתחרות שהתקיימה בספרד בקרב בו גבר איגור רוגוזין על הגרמני רנייה דרבס. אחרי שהישראלי ניצח בפער של שתי נקודות בסיבוב הראשון והסיבוב השני הסתיים בשוויון עלה הגרמני ליתרון של 5:12 ועמד לנצח בסיבוב השלישי ובקרב כולו, אבל יצא מהזירה בשנייה האחרונה וספג גאם-ג'ום רביעי, דבר שגרם לפסילתו ולהפסדו.


כמו כן, מאמנים יוכלו לדרוש צפייה בהילוכים חוזרים בוידאו במקרה שלטענתם הספורטאי שלהם בעט לראשו של יריבו ולא קיבל נקודות. בכל ספירת נוקאאוט המאמנים והשופטים יהיו חייבים לבקש צפייה בהילוך חוזר אם המתחרה שבעט לא קיבל ניקוד.


בכל מקרה של ביצוע בעיטה סיבובית יהיה חייב הספורטאי לבצע סיבוב מלא של הראש והכתפיים, אחרת לא יקבל ניקוד עבור בעיטה סיבובית. אם מתחרה ייפול כתוצאה מבעיטה סיבובית עבורה קיבל ניקוד הוא לא ייענש.


עד כה נענשו מתחרים בכל מקרה בו הפנו את גבם לעבר היריב. החל מעתה השופטים יענישו לוחם שיעשה זאת אך ורק אם יבצע תנועה של התחמקות. השינוי הזה נעשה מאחר שמתחרים מפנים את גבם ליריב גם בעת התקפה, כמו למשל בטי-צ'אגי (בעיטת סוס).


בעת מצב קלינץ', החל מעתה אם השופט יצעק "פייט" ושני המתחרים לא ייפרדו זה מזה בתוך 5 שניות שניהם יספגו גאם-ג'ום. אם אחד מהם ינסה להתחמק ויריבו לא ינסה להיפרד ממנו ולא ייתן לו להתחמק יספוג היריב גאם-ג'ום. המטרה של השינוי הזה היא למנוע מספר רב של מצבי קלינץ' ממושכים. כמו כן, על המתחרים נאסר לתקוף את החלק האחורי של הגוף במצבי קלינץ'.

ספורטאים לא יורשו לבעוט לחלק האחורי של הראש במצב קלינץ' (צילום: גלעד קוולרצ'יק)


השינויים הנ"ל צפויים לקצר את זמני הקרבות ולאפשר למארגנים לקיים מספר רב יותר של קרבות בתחרויות. מצד שני, החיסרון הגדול הוא שלרשות המתחרים יעמוד זמן קצר יותר לצורך התאוששות בין קרבות ובנוסף לכך טעויות השיפוט עשויות להכריע יותר מאשר בעבר.


מדובר בסך הכל בשינוי החוקה ה-16 במספר מאז שנת 2009, אחרי שקודם לכן בוצעו 12 שינויים בלבד ב-36 השנים שקדמו לתקופה זו (בין 1973 ל-2009).


כיצד ייראו הקרבות, כיצד ישפיעו השינויים על הספורטאים הישראלים והאם ההחלטות יעזרו לקרב צופים לענף? מוקדם עדיין להעריך את המצב ולנתח את ההשפעה הצפויה, אבל מה שברור הוא שלקראת תחרויות שיתקיימו החל מחודש יוני יידרשו המאמנים והספורטאים להכנה שונה מזה שהייתה נהוגה עד כה.