top of page
TaekwandoIsrael_site_strip.jpg

אודות

מה זה טאקוונדו
IMG_0783.jpeg

מה זה טאקוונדו?

טאקוונדו היא אמנות לחימה קוראנית וספורט אולימפי. 
הטאקוונדו המסורתי עתיק מאוד, התפתח מקוריאה וקיים כמה אלפי שנים.  

בשנת 1988 הפך ענף אולימפי כשהופיע לראשונה באולימפיאדת סיאול כענף ייצוגי, והחל משנת 2000 באולימפיאדת סידני כענף רשמי.


ענף הטאקוונדו מאופיין בעבודת רגליים עם עשרות סוגי בעיטות שונות ומגוונות, לצד טכניקות ידיים.

המרכיבים העיקריים של הטאקוונדו הם זריזות, כוח מתפרץ, גמישות, משמעת וחשיבה טקטית בקרב.

בטאקוונדו טמונים ערכים של משמעת, כבוד, שליטה, הוגנות ושלום. 

אימוני טאקוונדו מפתחים יכולות גופניות חשובות כמו כושר גופני כללי, גמישות, חוזק וכוח פנימי, קואורדינציה ותכונות כמו ביטחון עצמי, יכולות ריכוז והתמקדות, יכולות חברתיות ועוד.

הטאקוונדו הוא ענף פופולארי מאוד בעולם, ועוסקים בו יותר מ-100 מיליון מתאמנים מ-210 מדינות.

לטאקוונדו פעילים רבים, חלקם ספורטאים תחרותיים, חלקם מתאמנים באופן חובבני יותר, חלקם שופטים, וחלקם פעילים אחרים.

אצל כולם הטאקוונדו הוא דרך חיים, לכל החיים.


בטאקוונדו מתאמנים אנשים מכל הגילאים, החל מגיל 3 ועד מעל 100, נשים, גברים, דתיים וחילונים. 
הטאקוונדו מאפשר גם לאנשים בעל צרכים מיוחדים להתאמן, החל מהרמה החובבנית ועד לרמה ההישגית האולימפית.

פארא-טאקוונדו נכנס להיות ענף אולימפי החל מהאולימפיאדה הפארא-לימפית בטוקיו 2021. 
קרבות טאקוונדו – מתקיימים בין שני יריבים בזירה, כשניצחון מוענק או בשיטת "נוק אווט" או בתום הזמן לפי הניקוד הגבוה יותר.

שני הלוחמים מוגנים מכף רגל ועד ראש, באמצעות מיגון אלקטרוני עם סנסורים שמזהים את דיוק ועוצמת הפגיעה ומקפיצים ניקוד בהתאמה על מסך תוצאות. הקרב מנוהל על ידי שופט שמקפיד על ניהולו לפי הכללים. ניקוד בקרב מושג באמצעות בעיטות לבטן או לראש, ואגרופים למגן הבטן בלבד.

ישנן דרגות ניקוד שונות לבעיטות שונות לפי קושי. בעיטות בסיבוב מנוקדות גבוה יותר, בעיטות לראש גם הן. 

הטאקוונדו בעולם

איורים עתיקים על קבר מלפני 2,300 שנים מעידים על קיומה של אמנות הלחימה הקוריאנית טאקוונדו כבר בתקופה הקדומה בה התחלק חצי האי הקוריאני ל 3 ממלכות.

לאורך השנים העיסוק באמנות הלחימה המקומית נשמר בין אם בעידוד הממלכה ובין אם באופן מחתרתי.

בשנת 1,910 כבשה יפן את קוריאה, מוסדות המלוכה חוסלו וכל סממן הקשור לתרבות הקוריאנית דוכא.

בתוך כך, נאסר על התושבים לעסוק באמנות הלחימה הקוריאנית וזאת עד לחזרת העצמאות לקוריאה בשנת 1945. 

חלק משיקומה של קוריאה כלל חזרה למקורות תרבותיים שונים וביניהם העיסוק באמנות הלחימה המקומית הקוריאנית.

ברחבי המדינה הוקמו מועדוני אימון שונים בהם למדו שיטות לחימה מקומיות מזרמים שונים.

בשנת 1965 אוחדו רוב השיטות לשיטה אחת בשם טאקוונדו (שמשמעותה בקוריאנית "דרך היד והרגל" או "אמנות האגרוף והבעיטה"). 

בשנת 1973 הוקמה ההתאחדות העולמית לטאקוונדו ונערכה אליפות העולם הראשונה בעיר סיאול שבדרום קוריאה.

בשנת 1988 הוצג הטאקוונדו לראשונה כענף ספורט ייצוגי באולימפיאדת סיאול, ובשנת 2000 הפך לענף אולימפי רשמי באולימפיאדת סידני.

מאז לקח הטאקוונדו חלק בכל המשחקים האולימפיים.  

ענף הטאקוונדו פופולרי כיום במדינות רבות בעולם ובהתאחדות העולמית לטאקוונדו חברות למעלה מ 300 מדינות, כשההערכה היא למספר מתאמנים של למעלה מ 100 מיליון בעולם. 

בעשור האחרון התפתחה בעולם גם פעילות פראלימפית ענפה של ענף הטאקוונדו, מתקיימות אליפויות עולם וגביעי עולם, ולראשונה ענף הפרא-טאקוונדו לקח חלק במשחקים הפראלימפים בטוקיו 2021.

הטאקוונדו בעולם
טאקוונדו בישראל
Screen Shot 2023-09-10 at 11.03.38.png

טאקוונדו בישראל

הטאקוונדו הגיע לישראל בשנת 1978 על ידי מר מישל מדר אשר הקים את מועדון רחביה בירושלים, ובהמשך ייסד בשנת 1980 את ההתאחדות הישראלית לטאקוונדו.

בשנת 1982 הוכרה ההתאחדות ע"י הועד האולימפי בישראל, וכן התקבלה כחברה בהתאחדות העולמית לטאקוונדו. 
בשנת 1990 יצאה לראשונה משלחת ישראלית להשתתף באליפות העולם. 
בשנת 1992 השתתפה לראשונה נבחרת ישראל באליפות אירופה לנוער. 
בשנת 1997 הושגה לראשונה מדליית ארד למשלחת הישראלית באליפות אירופה לנערות, ושנה לאחר מכן המדליה הראשונה באליפות אירופה לבוגרות ולבוגרים (אליה מדר ולואיק ללום).

בשנת 1998 חזרה המשלחת עם מדליית כסף ראשונה מאליפות העולם לנערות, ובשנת 2000 השתתפה נבחרת ישראל בתחרויות המיון לאולימפיאדה הראשונה בה לקח חלק ענף הטאקוונדו. 

בשנת 2003 התקיימה לראשונה אליפות ירושלים הבינלאומית, שפתחה מסורת רבת שנים של אירוח אליפויות טאקוונדו בינ"ל בישראל. 

בשנת 2004 השיגה ישראל את הכרטיס האולימפי, ועשתה זאת מאיה ערוסי עם המאמן אלכסי אורוחוב, אשר ייצגו אותנו באולימפיאדת אתונה 2004.

בשנת 2005 מדליית ארד ראשונה לישראל באליפות העולם לבוגרים (אילן גולדשמיט).

בשנת 2008 עשתה זאת בת אל גטרר, אשר השיגה את הכרטיס והשתתפה באולימפיאדת בייג'ין 2008 יחד עם המאמנת נועה שמידע.

בשנת 2009 בלטה ישראל על קדמת הפודיום האירופאי עם 2 מדליות זהב היסטוריות באליפות אירופה לנוער (גילי חיימוביץ) ואליפות אירופה לקדטים (רון אטיאס).

בשנת 2010 הייתה זאת בתאל גטרר שזכתה במדליית זהב ראשונה לישראל באליפות אירופה לבוגרות.

בשנה זו גם התבלט הענף כשהיה הראשון להשיג מדליית זהב אולימפית לנוער באולימפיאדת סינגפור 2010 לגילאי נוער, עם המאמן יחיעם שרעבי.

עוד בשנה זאת, הושגה מדלית זהב היסטורית באליפות האולם בפרא-טאקוונדו, על ידי דוד אלישע.

לא בכדי, בשנת 2010 בחר הוועד האולימפי להעניק את תואר מאמן השנה של כל הענפים למאמן הלאומי של ענף הטאקוונדו, יחיעם שרעבי.

בשנת 2011, הוכרה לראשונה אליפות ישראל הבינלאומית שהתקיימה בישראל על ידי ההתאחדות העולמית והאיגוד האירופאי לטאקוונדו. החל מאותה שנה אליפות זו מתקיימת מידי שנה ומוכרת כאליפות סבב גביע העולם.

בשנת 2015 הוקם מרכז האימונים הגדול ביותר במדינה לטאקוונדו, בו מתאמנת נבחרת ישראל, בעיר רמלה.

בשנת 2016 השיג רון אטיאס את הקריטריון לאולימפיאדת ריו 2016 כשהגיע למקום הראשון בתחרות המיון היבשתית.

רון ייצג את ישראל באולימפיאדת ריו 2016 ביחד עם המאמן הלאומי יחיעם שרעבי.

כיום, מתאמנים בענף הטאקוונדו בישראל אלפי ספורטאים מעשרות מועדונים, עם ייצוג מכובד של למעלה מ 40% נשים.

בענף הטאקוונדו מתאמנים בכל הגילאים, החל מגיל 3 ועד למעלה מ 70, וגם בעלי מוגבלויות.

ענף הטאקוונדו בולט עם כמות ספורטאים גדולה שמתחרים מידי שנה בארץ ובחו"ל, ולענף הישגים קבועים ברמה האירופאית והעולמית, באליפויות בינ"ל וכן באליפויות אירופה ועולם (ראו עמוד "היכל התהילה" באתר), כשהמטרה אליה מתכוננים הספורטאים והספורטאיות המובילים היא השגת המדליה האולימפית הראשונה לענף באולימפיאדת טוקיו 2021/פריז 2024.

ההתאחדות הישראלית לטאקוונדו היא עמותה רשומה, והיא הגוף המוסמך הרשמי לייצוג ענף הטאקוונדו בישראל ובעולם.

ההתאחדות דואגת לקידום והפצת הענף ברחבי הארץ, למועדונים, למתאמנים, מקיימת אליפויות ישראל, אחראית על ארגון סמינרים מקצועיים למדריכים ושופטים ומקדמת את נבחרות ישראל לשיפור הרמה ההישגית של הענף בארץ ובחו"ל.

bottom of page